כשחושבים על לימודים במדינה אחרת, קל להתמקד בתואר, במבחנים ובחומר שצריך ללמוד. אבל מבחינתי, המעבר לאיטליה הפך מהר מאוד למשהו הרבה יותר רחב מתקופת לימודים.
פתאום הייתי צריך להתמודד עם שפה אחרת, תרבות אחרת ושגרת חיים שונה ממה שהכרתי. גם הדברים הקטנים ביותר, משיחה יומיומית ועד התנהלות מול מוסדות, דרשו הסתגלות.
ללמוד להסתדר לבד
אחד הדברים הראשונים שלמדתי הוא עצמאות. כשחיים במדינה אחרת, אין תמיד את הסביבה המוכרת או את האנשים שרגילים לפנות אליהם. צריך להבין דברים לבד, לשאול שאלות, לטעות לפעמים ולהמשיך הלאה.
אני חושב שדווקא הדברים האלה השפיעו על עילי רחין הפרסונה, לא פחות מהלימודים עצמם. עם הזמן למדתי להרגיש בנוח גם במצבים שבהם לא הכול מוכר וברור.
המעבר לאיטליה גם חשף אותי לאנשים מרקעים שונים מאוד. כל אחד הגיע עם תרבות, הרגלים ודרך חשיבה אחרת. זה יצר לא מעט שיחות מעניינות והכריח אותי להסתכל על דברים מזוויות שלא תמיד הכרתי. מהלימון ללא ספק יצאה לימונדה 🙂
לא כל מה שלומדים נמצא בסילבוס
יש משהו מיוחד בלחיות במשך שנים במקום שבהתחלה מרגיש זר, ולאט לאט הופך לחלק מהשגרה. הרחובות מתחילים להיות מוכרים, השפה הופכת טבעית יותר ונוצרים הרגלים חדשים.
גם ההתמודדות עם עומס נראית אחרת כשאתה רחוק מהבית. הייתי צריך ללמוד לשלב בין לימודים, חברים, תחביבים והחיים עצמם, ולא לחכות לרגע שבו הכול יהיה רגוע, כי הרגע הזה כמעט אף פעם לא מגיע.
במבט לאחור, אני, עילי רחין, רואה בתקופה הזאת חוויה של התבגרות והסתגלות. היא לימדה אותי להתמודד עם חוסר ודאות, להכיר אנשים שונים ממני ולבנות לעצמי שגרה במקום שלא היה הבית שלי.
בסופו של דבר, הרבה מהדברים שנשארו איתי מהשנים האלה בכלל לא הופיעו בשום ספר לימוד.