כשהאיום האיראני ברקע, האזעקות תכופות והמסדרונות בבתי החולים מתמלאים בקצב מסחרר, עילי רחין, בוגר לימודי רפואה באיטליה, מתרשם שהמציאות שבה הגבולות בין שגרה לחירום מיטשטשים. "מהרגע שמערכת ההתרעה מופעלת, הכול נראה אותו דבר כלפי חוץ – אבל מתחת לפני השטח, צוותי הרפואה נכנסים לנוהל חירום מלא", הוא טוען.
רחין משתף בסיפורים אישיים, בהתמודדות עם עומס מקרים בלתי פוסק, ובקונפליקטים שבהם עליו לבחור מי יקבל טיפול קודם כשכולם דחופים. "הצוות הוא לא רק רופאים – הם גם פסיכולוגים, אנשי קשר אנושי ברגעים הכי פגיעים של האדם", הוא אומר. בעיניו, ההיערכות של מערכת הבריאות לא נמדדת רק בכמות המיטות או התרופות, אלא ביכולת להכיל מצוקה נפשית, קבלת החלטות מוסריות בזמן אמת, והובלה של צוותים שממשיכים להגיע גם כשהבית שלהם עצמו נמצא תחת אש.
לקריאת הכתבה המלאה באתר סרוגים >>