בלוג

כשחושבים על לימודים במדינה אחרת, קל להתמקד בתואר, במבחנים ובחומר שצריך ללמוד. אבל מבחינתי, המעבר לאיטליה הפך מהר מאוד למשהו הרבה יותר רחב מתקופת לימודים. פתאום הייתי צריך להתמודד עם

כששרטטתי את תחילת הדרך האקדמית שלי באוניברסיטת Humanitas במילאנו בשנת 2019, ידעתי שלפניי עומדות שש שנים אינטנסיביות של שינון, מבחנים ושעות לימוד מרובות. אבל ככל שהשנים נקפו, גיליתי שהחלק המשמעותי

כל מי שיצא לו לבקר אי פעם ביחידה לטיפול נמרץ או בחדר מיון סואן (ולצערנו רובנו מכיר את החוויה הזו) מכיר את הפסקול הקבוע והאינטנסיבי של המקום הזה. מדובר בסימפוניה

תוכן עניינים הקופסה המסובכת הזו בתוך השקט היחסי של יחידות הטיפול הנמרץ או בתוך המהומה הרועשת של חדר המיון, יש צליל אחד שנוכחותו מעוררת יראת כבוד ותקווה בו זמנית: הקצב

תחושת חרדה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. כמעט כל אדם חווה רגעים של מתח, דאגה או פחד, במיוחד בתקופות של אי ודאות. אולם לעיתים התחושה הזו יכולה להתעצם ולהפוך

"ברפואה ובמיוחד בתחום הרפואה הדחופה אתה לומד מהר מאוד להבחין בין רגע קריטי לרגע משמעותי" – כך פותח עילי רחין את מחשבותיו על ההפרדה שבין גבולות בית החולים לבין מה

עילי רחין על מה שלומדים רק כשנמצאים בצד השני של המיטה עבור כל סטודנט לרפואה, תחילת הדרך סובבת כמעט לחלוטין סביב ידע. אנטומיה, פרמקולוגיה, מיקרוביולוגיה – אינספור שעות של שינון,

בסרטון המצורף מעלה עילי רחין, בוגר לימודי רפואה באיטליה, שאלה נוקבת בנוגע לאחת התפיסות השגויות הנפוצות בקרב הציבור – ההפרדה בין בריאות נפשית לטיפול רפואי דחוף. רבים נוטים לחשוב כי

מחשבות מקצועיות מאת עילי רחין, בוגר לימודי רפואה באיטליה בתחילת דרכו עולם הרפואה מחייב שליטה במידע רחב ומעמיק. אך מעבר לידע, חשוב להבין את ההקשר, את האדם שמולך, ואת הדינמיקה

מאת עילי רחין